יום שבת, 31 באוקטובר 2009

מחוץ לכתה - סיור בסייבר-ספייס ומחוצה לו

כמחנכת זה שנים לא מועטות עסקתי לא מעט בסוגיות הקשורות להוראה ולמידה בכתה והדרכים למטב אותה. קל לשכוח, כי השעות שבהן התלמידים שוהים במסגרת חינוכית פורמאלית אינן רבות, וכי כמחנכים חלה עלינו החובה להכיר את התמונה השלמה - מכלול הסביבה שבה תלמידינו חיים ופועלים, וזאת על מנת שמצד אחד נוכל להרחיב את הלמידה כך שתתקיים גם מחוץ לכיתה, ומצד שני נתאים את הסביבה הלימודית ואת דרכי ההוראה בכיתה לסביבה החיצונית המשתנה.
כשמתדיינים על סביבה לימודית עתירת טכנולוגיה חשוב לזכור כי בבתי"ס באזור המרכז, בהם לומדים תלמידים משכבות מבוססות, היקף הפעילות הבית ספרית במחשב ובאינטרנט בטלה לעומת כמות הזמן ומגוון הדרכים בהן תלמידנו עושים שימוש בטכנולוגיות המידע השונות במהלך התבגרותם. תלמידים רבים מסיירים במרחב הסייבר-ספייס ותוך כדי כך נחשפים לידע רב ומפתחים כישורים מגוונים. כמחנכים, עלינו להיות מודעים לכך ולנסות להפיק מזה תועלת לקידום הלמידה, כי האוריינות אינה מתחילה או מסתיימת בכתה. עלינו גם לכוון ולהדריך את תלמידינו היקרים בדרכם בעולמות הידע במרחבים הוירטואליים, על צדדיהם החיוביים אך גם על הסכנות הגלומות בהן.
כרכזת סל תרבות וטיולים אני אחראית לתכנון והוצאה לפועל של הטיולים בביה"ס. בדומה לאוריינות הטכנולוגית, גם הסיור הלימודי, באם הוא מתוכנן כהלכה, הוא אמצעי חשוב להעמקת הלמידה ולשיפור ההישגים בתחומים הנלמדים. לפעילות עצמית במהלך הסיור, הכוללת חופש בחירה מסויים, וללימוד חוויתי תוך כדי אינטראקציה חברתית מחוץ לכיתה תרומה גדולה ללמידה.
לשתי הסביבות - הסייברספייס המודרני המשול להיי-טק, והסיור הלימודי המסורתי (LOW-TECH?) - קווים של שוני אך גם דמיון. האומנם?

6 תגובות:

  1. מיכל,
    את מציעה השוואה מעניינת בין הסיור המעשי לבין הסיור הוירטואלי. אני סבורה שרב השונה מן הדומה בין השתיים. אשמח לשמוע ממך יותר על קויה דמיון.
    שבוע טוב
    נילי

    השבמחק
  2. באופן מפתיע, יש קווי דמיון בין הסיור המעשי לבין הסיור הוירטואלי. ראשית, ניתן לקיים אינטראקציה חברתית, התורמת לתהליך הלמידה, גם בסיור וירטואלי בסייבר-ספייס, דוגמת לימוד משותף באמצעות גלישה ושיחת וידיאו במקביל עם חבר ללימודים (זה בדיוק מה שביתי בת ה-12 עושה, מבלי שהנחתי אותה אף פעם לעשות זאת).
    באופן דומה, בסיור לימודי במוזיאון יהדות בבל, אותו תיאמתי עבור תלמידיי, התקיימה אינטראציה חברתית בין התלמידים במהלך הסיור.
    בפוסט הבא אתן דוגמאות נוספות, בין השאר בכל הנוגע למאפיינים אחרים של אופני לימוד אילו. אשמח באם קוראיי יציעו דוגמאות משלהם...

    השבמחק
  3. מיכל שלום!
    אני לא אנונימי, אני נורית ויניצקי. ההשוואה שלך מעניינת...אחרי הניסיון הקטן הזה, אם זה יצליח לי, אשמח גם להתייחס

    השבמחק
  4. זה יצא!!
    אז עכשיו התייחסותי.
    אני יכולה להסכים שברמת הניתוח הפילוסופי יש קווי דמיון בין השניים. אל ברמת המציאות אני לא מסכימה איתך.
    יש בסיור הוירטואלי יתרונות ואפיונים ברמת הבניית הידע, ברמת הקישוריות האין סופית וגם ברמת האפשרויות לקשר עם אנשים שונים במקומות שונים. ואין בעיות משמעת...
    אך הסיור האמיתי הוא חוויה. זה דבר אחר לגמרי. בסיור חיים את המציאות, דורכים על השדה, מריחים את הפרחים, רואים ומרגישים, נוגעים, חשים... אפשר להוסיף אין סוף פעלים.והחשוב מכל הוא שהחוויה היא בלתי אמצעית,היולית.
    לא הייתי משווה ביניהם,רק השם דומה. ועבורי ברור שאחד לא יכול לבוא במקום השני.כל אחד עונה למטרות אחרות, נותן מענה להיבטים שונים ואחרים שך ביית הידע ובניית האופי. תמשיכי לטייל!!!

    השבמחק
  5. מיכל שלום,
    ההשוואה שלך מעניינת- לא חשבתי על כך.
    קראתי את דבריה של נורית ואני מסכימה איתה: יש קווי דמיון מעטים במה הפילוסופית, אולם בשטח אין הדברים דומים כלל וכלל.אני חושבת שאחד לא יבוא על חשבון השני: חשוב לתת לתלמידים לטעום משני העולמות. לטייל, להנות וגם להשגיח!

    השבמחק
  6. נורית שלום,
    הפוסט עוסק בהוראה ולמידה מחוץ לכתה. במסגרת זו אפשר לכלול גם את הסיור הוירטואלי וגם את הסיור הלימודי. הדיון הוא ברמה הפילוסופית אך גם ברמת הפרקטיקה. כמובן שישנם מאפיינים דומים ושונים בין השניים, וכמובן שאחד לא יכול להיות על חשבון השני. אני מסכימה בהחלט שהמפתח הוא בשילוב. המטרה הראשית היא למידה. אולי גם בעתיד אפשר יהיה להריח פרחים שאת תמונתם רואים באתר אינטרנט זה או אחר (יש כבר חברות סטארטאפ בתחום הזה). אינטראקציה וחוויה אפשר להעניק בשתי השיטות...

    השבמחק