יום ראשון, 3 בינואר 2010

אוריגאמי בשירות המורה


בפוסט זה בחרתי להציג לפניכם את השימוש באוריגאמי בבית הספר בו אני מחנכת כדוגמא לשימוש בכלי פסיכולוגי שהביא למהפכה בהוראה מבחינת שדרוג החשיבה של תלמידיי. אוריגאמי היא אמנות קיפולי נייר. מקור השם "אוריגאמי" בצירוף המילים ביפנית "אוֹרוּ" (קיפול) ו"קאמי" (פיסת נייר). קיפול נייר ליצירת דגמים ('אוריגאמי', ביפנית) הינו תהליך החושף אבני יסוד של גיאומטריה דו-ממדית ותלת-ממדית. המונח ''אוריגאמטריה' הוטבע על ידינו על מנת לתאר את לימוד הגיאומטריה באמצעות אוריגאמי.

אופן ההוראה באוריגאמי מתבסס על המחשה וחקירה של מושגים גיאומטריים באמצעות הוראות קיפול :קפלו עד קו האמצע, צרו משולש ישר זווית/ שווה שוקיים, קפלו עד הקודקוד, קפלו את הקודקוד למיתר וכדומה. בתהליך הקיפול בכיתה חשוב לעולם לא לומר לתלמיד: "לא!" או "לא קיפלת נכון!" במקום זאת נאמר "יפה, אבל בוא נפתח ונקפל בצד שני". במילים אחרות, יפה מה שקיפלת אך בוא ונקפל על פי ההוראה שלי . אצל התלמיד הטעות תהפוך לחוויה חיובית. המורה עובר בכיתה לאחר כל שלב ונותן חיזוקים חיוביים לכל התלמידים. ובכך תלמיד שלרוב זקוק לסיוע לא ירגיש "שהמורה מסייע רק לו". כלל בסיסי בהוראת האוריגאמי הוא שלעולם לא לגעת בעבודתו של תלמיד ולא לקפל עבורו! - חשוב שהתלמיד ירגיש שהעבודה שלו ושחוויית ההצלחה של השיעור היא אמיתית. האחריות על הדיוק בקיפול היא על התלמידים עצמם, ולכן עליהם לשפר ולבדוק את עצמם. כשהתשובות ניתנות בעזרת סימני העזר, הילד ארגן את הקשב הפעיל שלו מבחוץ, וכך הצליח להתמודד עם המשימות שלא יכול היה לבצע על ידי דפוסי התנהגות בלתי אמצעיים, אלמנטריים.

הקיפול ע"י אוריגמי מקדם את תהליך החשיבה משעור לשיעור. רמת הקושי של הצורה עולה שלב משעור לשיעור. בסיום כל שלב בקיפול התלמיד מארגן מחדש את הכלי שהוא מכיר לקראת פונקציה מנטאלית גבוהה יותר. התהליך מבוסס על תרגול – הבנה – תכנון – יצירה והערכת עמיתים. כל טרנספורמציה כזאת מתנה את השלב הבא אחריה ומותנית בשלב שקדם לה, כך שהטרנספורמציות קשורות זו בזו כשלבים עוקבים בתהליך אינטגרלי שטבעו היסטורי. התלמיד יודע שאם לא ידייק לא יוכל לעבור לשלב הבא של הצורה, או לא יוכל להתמודד בעתיד עם צורות מורכבות יותר. עצם החוויה שכל תלמיד יוצא בסוף השיעור עם תוצר של חיה או צורה תלת ממדית או דגמים נוספים כמו פרטי לבוש, פרחים, קופסאות ועוד נותן לילד תחושת סיפוק וחשק להגיע לשיעור הבא ולהפנים את המושגים ההנדסיים שלמד בכיתה ע"י תרגול . ללמידה זו יתרונות נוספים כמו: חיזוק מוטוריקה עדינה, יצירת קשרים חברתיים , העלאת הדימוי העצמי של הילד.

קיפול דגם באוריגאמי חייב להיות חוויה של הצלחה. תלמיד שלא הבין את הוראת הקיפול יאבד את הביטחון העצמי ולא יהיה פנוי ללמידה וחקר של נושא הגיאומטרי ולכן המתודות הם החשובות ביותר להצלחת הלמידה. מאמינים שלימוד גיאומטריה באמצעות אוריגאמי הינה הדרך הטובה ביותר ללימוד גיאומטריה. ב'אוריגאמטריה', הדגש הוא על קיפול של חיות, פרחים, וצורות בנות זיהוי אחרות, ולא קיפול צורות הנדסיות כגון קוביה או פירמידה. זאת משום שהילדים מתקשרים טוב יותר אל אותם דגמים 'מהחיים', ובעלי מוטיבציה גבוהה יותר ללמוד., וכך הם גם לומדים מושגים הנדסיים. העבודה באוריגאמי מאפשרת לעבוד עם התלמיד על תחומי הקושי שלו בלי לציין את האלמנט הטיפולי.

עבור התלמידים, תהליך הלמידה מהנה ומגרה, שהרי הם חפצים בדגם הסופי, ולאורך כל תהליך קיפול הדגם הם בוחנים את המושגים בהנאה וסקרנות מרובה. בצורה חוויתית זו הם מתבצעת למידה של תפיסת המרחב. הקסם שבאמנות האוריגאמי אינו מתבטא בהכרח בתוצר הסופי,אלא בשיתוף הפעולה והמכנה המשותף הנוצר בין המקפלים. כלומר, החן שבאמנות האוריגאמי הוא ביכולתו ליצור חיבור בין אנשים ככלל ובפרט בין ילדים למבוגרים. אומנות האוריגאמי היא עבודה יצירתית ללא שיפוטיות, המאפשרת לפתח בטחון עצמי. אומנות האוריגאמי מעצם מהותה כאומנות המשלבת בתוכה ניירות צבעוניים, נינוחות המאפשרת חופש לדמיון, מהווה אמנות האוריגאמי עבור התלמידים שדה פעולה מאתגר שאינו איום. היא מאפשרת חופש פעולה וביטוי יצירתי. ניתן "לקלקל" ולקפל מחדש וניתן לקפל דגמים עפ"י הוראות. ניתן להמציא דגמים חדשים כפעילות יצירתית עצמאית.

לסיכום, שימוש באוריגאמי ללמידה מעודד פונקציות מנטאליות גבוהות הודות למתן גירוי קוגניטיבי, המצריך תכנון, חשיבה וביצוע. זוהי פעילות תהליכית המאפשרת לפרט לחזור ולשחזר את פעולותיו וע"י כך גם לבקר את תהליכי עבודתו ולבצע שינוי (משוב עצמי וסביבתי). הוא מעשיר ומפתח את החשיבה הלוגית והתפיסה המרחבית ויחד עם זאת מחזק ומפתח כישורים מוטוריים.

להנאתכם קישור לצפייה בעבודות אוריגאמי שונות.

שלכם,

מיכל מעוז

יום חמישי, 17 בדצמבר 2009

חג המולד הדיגיטלי שלי – יומן מסע אישי


שלום לכולם,

אתמול לפנות בוקר חזרתי מביקור בן מספר ימים בבלגיה, בו הצטרפתי לנסיעת עבודה של בעלי. לבקר באירופה בתקופת טרום חג המולד היא חוויה מיוחדת במינה: הרחובות המוארים, עצי חג המולד המקושטים, דוכני המתנות בכיכרות הערים כשברקע שירי החג ובמת החלקה על הקרח, וקור עז המחייב עצירה לעיתים תכופות לצורך התחממות בחנות כלבו או בית קפה ...

אכן, כריסמס אמיתי וחווייתי. עם זאת, רציתי לספר לכם על האוריינות הנוספת שזכיתי לה במסע זה, וממקור ראשון. במסגרת עבודתו בעולם ההייטק, מצויד בעלי באמצעים טכנולוגיים שונים המאפשרים לו להיות בקשר לעיתים קרובות עם עמיתיו לעבודה ועם המשפחה בארץ. הופעתי לגלות עד כמה אמצעים אלו יעילים לצורך ניהול שגרת עבודה לצד קשר עם משפחה, חברים (ולימודים).

שאלתו הראשונה של בעלי בדלפק הקבלה של המלון איננה לאיזה נוף פונה החדר אלא האם יש בו חיבור קווי או אלחוטי לאינטרנט חינם או בתשלום. לאחר פריקת המזוודה הוא מחבר את הלפטופ לטעינה ואת כבל הרשת לשקע המתאים. באם אין כזה, הוא מפעיל תוכנה לחיפוש חיבור אלחוטי זמין. למדתי עימו לזהות חיבורים אלחוטיים חינמיים לעומת חיבורים הדורשים סיסמא / תשלום מראש. מהרגע שהתחברנו דומה כי אנחנו קרובים יותר לארץ: אפשר לקרוא מיילים, לגלוש באתרים, לשוחח עם הילדים שנשארו בארץ באמצעות תוכנת הסקייפ ואף לראותם. ביתי הגדולה בהופעות להקת הג'ז שלה באילת? – אין בעיה. באמצעות הסקייפ ניתן להוציא שיחות גם לטלפונים רגילים וסלולאריים, שאינם מחוברים לאינטרנט, בעלות זניחה (כ10 סנט לדקה), לאחר שלפני הנסיעה שבעלי פתח חשבון PAYPAL והכניס את פרטי האשראי שלו וטען באמצעותו לסקייפ 10 יורו עבור אופציה זו. התחלתי לחבר במכשיר הטלפון שלי הודעת SMS למשלוח לאחי. בעלי עצר אותי מייד. מדוע לשלם 2 שקל להודעה ולבזבז דקות יקרות על הקשת המסר על מקשי הטלפון?, הוא שאל. מיד הפעיל בלפטופ תוכנה שאפשרה לי לכתוב את המסר על מקלדת נוחה ואף לשלוח אותו למספר נמענים שהוגדרו מראש בתוכנה.

הרגשתי כי אני שייכת לדור מיושן. אנשים מן השורה, ואנשי חינוך במיוחד, יכולים להיות בקיאים באמצעים אלו, בדיוק כפי שהם בקיאים בלחייג מהמכשיר הסלולארי. ואגב הסלולארי, גם כשניסיתי להתקשר הביתה בזמן ארוחת ערב במסעדה (מחכים באירופה זמן רב בן מנה למנה) עצר אותי בעלי ואמר שכדאי כי אנסה קודם להתקשר חינם דרך האינטרנט. אבל השארת את הלפטופ בחדר במלון, טענתי. נכון, הוא ענה, אך יש לך בכיס המעיל מחשב לכל דבר – הטלפון שלך. דגמים מסוימים של טלפונים ניידים, דוגמת אייפון ונוקיה (כפי שיש לי), מציעים חיבור אלחוטי ועולם תוכנה שלם: מסרים מיידיים, מיילים, דפדפני אינטרנט ועוד. מיד הוא הראה לי כיצד הוא מאתר חיבור אינטרנט זמין וחינמי (באדיבות מסעדת הפיצה האט מעבר לקיר), מפעיל את תוכנת הFRING (סטארט-אפ ישראלי המאפשר גישה לשירותי מסרים מיידיים כגון גוגל, סקייפ, מסנגר ועוד), מגלה כי אימי מחוברת לסקייפ ויוצר עימה קשר (כן, גם עם וידאו מלא).

למחרת היה לי ולבעלי יום שלם יחדיו לטייל. הפעם בעיר היפה אנטוורפן, מרחק נסיעה של כ-45 דקות מבריסל. בתחילת הטיול הרגלי הממושך לקחתי ניר ועט על מנת לרשום לי ציוני דרך כדי שנוכל למצוא את דרכנו חזרה למלון. בעלי צחק והראה לי כי טען מראש מפות מפורטות של בלגיה, כולל רחובות, לתוך מכשיר הסלולר שלי באמצעות אתר OVI של נוקיה. כל מה שנשאר לעשות זה להפעיל את התוכנה אשר מפעילה את מקלט הGPS שקיים במכשיר הטלפון ונותנת את המסלול המדויק והקצר בחזרה למלון בהנחיה קולית. אבל מה אם הסוללה בטלפון תיגמר? טענתי להגנתי. אז בטוח תזדקק לרישומים שלי. הכנתי סוללה רזרבית טעונה מראש, הראה לי בעלי. וגם אם זו תיגמר, הוסיף, יש במקומות מרכזיים בעיר עמדות טעינה מהירה למכשירים סלולאריים בעלות של יורו אחד.

למחרת יצאתי לסיור בחנויות הכל-בו הגדולות בסמוך למלון שבמרכז בבריסל, בזמן שבעלי יצא לפגישות עבודה. מצאתי שמלה נהדרת לביתי דנה, בת ה-9, אך התלבטתי אם היא תמצא חן בעיניה. רגע, חשבתי, אולי... שלפתי את מכשיר הנוקיה 5800 שברשותי, איתרתי רשת אלחוטית זמינה, התחברתי והקמתי שיחת וידאו בFRING לסקייפ בבית. ענה לשיחה בני אוהד, בן החמש וחצי. הוא כבר למד לענות לשיחות סקייפ בזמן שהוא משחק במחשב. הוא גם יודע לכוון את מצלמת האינטרנט כלפי מטה, כדי שאוכל ליהנות מפניו ולהגביר את עוצמת הרמקולים. אוהד קרא לדנה והיא צפתה בשמלה שבחרתי עבורה אך בחרה באחת אחרת שהצגתי בפניה בשידור חי מהחנות. קונים אחרים בחנות (העמוסה לעייפה) הביטו לפעמים במחזה בסקרנות – תצוגת אופנה לפני הטלפון הנייד. נראה לי כי תפשתי את העניין (והפעם לצערו של בעלי). בערב ניסיתי לקרוא קצת על מטלות הקורס בלוינסקי מהחדר במלון, אך בעלי הפסיק אותי מיד. כן, גם לי מגיע קצת זמן איכות מקוון עם בעלי.

שלכם,

מיכל מעוז.

יום ראשון, 6 בדצמבר 2009

חוויות מחיפוש מקורות מידע במאגר Ebsco

שלום,

לאחר תהליך זיהוי המשתמש מציע אתר Ebsco לבחירת הגולשים את בסיס הנתונים בו הם מבקשים לחפש. סימנתי את "Academic Search Premier" ולאחר מכן נפתח מצב החיפוש מתקדם כברירת מחדל.
ראשית עברתי ל Subject Terms על מנת לקבוע את המונחים בהם אשתמש בחיפוש. היות ואני זקוקה עבור עבודת הפרויקט שלי בחומר נוסף אודות מנהיגות ומנהלי בית ספר כמנהיגים המובילים שינוי, בחרתי בערך leadership וסימנתי את האופציה Term Contains על מנת לוודא כי הרשימה שאקבל תכלות כל מונח בו המילה מופיעה בכל מקום בביטוי. קצת הפריע לי כי על מנת להפעיל את החיפוש יש ללחוץ על כפתור שכותרתו "BROWSE" במקום "Search" או "Find Term" (כפי שהתרגלתי בPROQUEST). מצאתי כי אפשר להשתמש במונח " EDUCATIONAL leadership".
חזרתי למסך חיפוש מתקדם וביצעתי את החיפוש ע"י שימוש בתנאי "AND" בין המילים הנ"ל. התאכזבתי קמעה מהתוצאות אך הופתעתי לגלות כי מנוע החיפוש הציע לי בצד השמאלי של המסך אפשרויות למקד את תוצאות החיפוש ע"פ קטגוריות / מונחים. בחרתי ב SCHOOL PRINCIPALS ושמחתי לקבל רשימת מאמרים העוסקים במנהיגות והובלת שינוי ע"י מנהלי בתי"ס.

התרשמתי מאוד ממאגר Ebsco, ובמיוחד מיכולתו להציע למחפש אפשרויות מתקדמות של מיקוד.

שלכם,

מיכל מעוז

יום ראשון, 29 בנובמבר 2009

גולשים בחיתולים...


שלום לכם,

בחרתי לשתף אתכם בכתבה שקראתי היום (29/11/09) בעיתון ידיעות אחרונות תחת הכותרת "גולשים בחיתולים", מאת איריס ליפשיץ-קליגר.

העיתונאית כותבת על סקר שנערך בחודש האחרון שגילה כי כבר בגיל שלוש מתחילים ילדים בישראל לגלוש באינטרנט. הסקר, שנערך ע"י חברת TNS טלסקר, גילה כי למעלה מ60 אחוז מהילדים בישראל גולשים באינטרנט בממוצע שלוש שעות ביום. כמו כן, כמחצית מהילדים בגילאי 11-12 מאזינים למוסיקה דרך האינטרנט ומתכתבים בתוכנות מסרים מידיים.

יובל בירב, מרצה מהמכללה האקדמית בית ברל, מסביר שאסור להתעלם מהעובדה שבאינטרנט כמעט ולא קיים פיקוח. "על ההורים לבחון את מידת ההגבלה ואף להיות נוכחים בזמן שהילד גולש או משחק במחשב", הוא אומר, במיוחד כשמדובר בילדים צעירים במיוחד שעלולים להתמכר ולהיחשף לתכנים בלתי הולמים. הוא מציין לטובה את תרומתם של משחקי מחשב אינטרנטיים לרכישת מיומנויות כגון למידת שפות, חלוקת קשב, ניהול זמן, ניהול משאבים, תכנון מראש, פתרון בעיות וכישורי למידה. לדעתו, ילד שנמנעת ממנו גישה לאינטרנט עלול לפתח פער דיגיטלי שישפיע על התפתחותו האישית ועל האינטראקציה החברתית עם בני גילו.

לאה אופיר, ראש מסלול הגיל הרך במכללת בית ברל, מזהירה מפני משחקי מחשב אשר לא נותנים מענה לצרכים חברתיים ורגשיים, ולכן יש לשאוף לאיזון ע"י הגבלה ופיקוח של הזמנים והתכנים. לדעתה, כל ישיבה ממושכת מול מסך מנתקת את הילד מהסביבה ועלולה להביא לפגיעה מוטורית, גופנית וחברתית.

כיצד נפקח על גלישת הילדים ברשת? בכתבה מופיעות מספר עצות. יש להיות מעורבים בבחירת האתרים. מומלץ להגביל אותם לגלישה באתרים המבטיחים תוכן ייעודי לילדים ומהווים סביבה סגורה, מבוקרת ומפוקחת הנוקטת אמצעי בטיחות וזהירות – החל מקיום מערכת חוקים נוקשה וברורה האוסרת שימוש בשפה גסה ופוגעת (יש אתרים המפעילים מסננת ממוחשבת המנפה מראש קללות וביטויים שעשויים לפגוע בילדים או בביטחונם), ועד נקיטת אמצעים כלפי גולשים שלא עומדים בתנאים.

חשוב גם להכיר את הסיסמאות של הילדים ולעקוב מידי פעם אחר ההודעות שהם מפרסמים בפורומים השונים ואחר התגובות שהם מקבלים. הפעלת שמירת היסטוריה של שיחות בתוכנות מסרים מיידיים מאפשרת מעקב, כמו גם צפייה בהיסטורית הגלישה של הדפדפן. ישנם אתרים המנטרלים את מקשי הספרות על מנת להקשות על חשיפת פרטים מזהים. הכותבת גם ממליצה על נטרול מצלמת האינטרנט במחשב של הילד, על שימוש בשירותי גלישה בטוחה של ספקיות האינטרנט ועל התקנת תוכנות המאפשרות חסימה של תכנים לפי נושא ואתרים והגבלת זמני גלישה. תוכנה כגון פראלרט מאפשרת שליחת SMS או מייל להורה על כל אינטראקציה חשודה של הילד. כלי נוסף שמזהיר מפני אתרים פוגעניים הוא WEB OF TRUST שמפנה למאגר של מליוני אתרים שתוכנם אינו מיועד לילדים. אפשר להנחות את הילד המשתמש בפייסבוק להשתמש ברמת האבטחה הגבוהה ביותר כדי שפרטיו לא יוצגו למי שאינו חבר שלו. כמובן שישנן עוד מאות דרכים לגלישה בטוחה של ילדינו... המלצות לבלוג זה יתקבלו בברכה.

שלכם,

מיכל מעוז (מיכלי בלוגי).

יום ראשון, 22 בנובמבר 2009

יו-טיוב - הפורום הגלובלי לחופש הביטוי

בפעם הראשונה בחיי הכנסתי סרטון משלי לאתר יו-טיוב. להפתעתי זה לא היה קשה. גם לא קראתי את ההנחיות. נכנסתי לאתר בציפייה לתהליך מייגע להגדרת חשבון חדש אך שמחתי לגלות כי יו-טיוב תומכים בשיוך החשבון לחשבון GOOGLE הקיים שלי (כן, אותו אחד שפתחתי לצורך GMAIL, בלוגים של גוגל, שירות התמונות המקוון PICASA ושירותי גוגל נוספים). בהמשך גיליתי שיו-טיוב מופיע גם בסרגל העליון של שירותי גוגל המופיעים כשאני נכנסת למנוע החיפוש שלהם.
מכאן הכול רץ... הוספתי קטע קצר של וידאו שהעברתי בזמנו מהמצלמה הדיגיטלית למחשב, הגדרתי עבור כמה תוויות ולחצתי UPLOAD. משך הטעינה לאתר תלוי בגודל הקובץ ובמהירות החיבור לאינטרנט.
גיליתי גם שניתן להעתיק מאתר יו-טיוב את הקישור הישיר לסרטון על מנת שאפשר יהיה להפנות אליו. כמו כן למדתי על מה ללחוץ על מנת להגדיל את תצוגת הסרט על כל המסך.
מגניב. עכשיו אלמד קצת כיצד לעשות יחסי ציבור לסרטון. היות ואין בכוונתי להתפרסם בזכות סרטון זה (בשלב זה...), השקעתי מחשבה בשדה התיאור ובשדה התגיות על מנת להקל על אנשים המכירים אותי לאתר את הסרטון.
לאחר שהמשימה הוגדרה בהצלחה תכננתי לשוטט קצר ביו-טיוב אך במהרה נסחפתי למעמקיו – צפיתי בגרסאות כיסוי מהנות לשירים, מסיבות ואירועים משפחתיים, בארץ ובחו"ל, בקטעים מצחיקים ובקטעים עצובים. נזכרתי בהפגנות האחרונות באיראן, חיפשתי ומצאתי סרטונים שהיו הכלי היחיד שבידי מפגינים איראנים להציג את מאבקם בשלטון, וקראתי כתבה מעניינת מלפני שנה שעוסקת במאמצי שלטונות דיקטאטורים לחסום ערוץ זה מאזרחיהן.
הסקתי כי היו-טיוב הוא יותר מאתר לשיתוף קבצי וידיאו. הוא כלי גלובאלי לחופש ביטוי, וככזה הוא מהפכני. הוא מאפשר לאזרחים מודאגים למחות, לתלמידים להציג את רשמיהם מהטיול ולזמרים בתחילת דרכם לפרסם את הקליפים שלהם למיליונים של צופים. אני בטוחה כי אעשה בו שימוש גם אישי-משפחתי וגם באופן מקצועי לקידום ההוראה והלמידה.
שלכן,
מיכל מעוז.

יום שבת, 21 בנובמבר 2009

תשלום עבור חיפוש מידע

שלום לכולם,
בעקבות פעילותינו בשיעור האחרון בנושא חיפוש במאגרי ידע דיגיטליים והפורטלים המעניינים בהם פגשתי, רציתי לשתף אתכם באירוע קצת מעצבן שחוויתי במהלך חיפוש מידע עבור עבודות הסמינר והפרויקט, ממנו עולה סוגיה נוספת הקשורה למידע ודרכי השגתו.
לאחר ששמעתי מחברה כי במכון סאלד בירושלים מצויים מחקרים ומאמרים שעשויים להיות רלוונטיים עבור המחקרים שעלי לבצע השנה במסגרת לימודיי, החלטתי כהרגלי לחפש את אתר המכון ברשת ולבדוק מה הוא מציע.
התאכזבתי לגלות כי לא ניתן לבצע חיפוש מקוון אחר מידע במכון. עם זאת, המכון מאפשר להתקשר, לשלם אגרה של 30 שקלים ולבקש מהספרנית לבצע עבורך חיפוש ע"פ סיווג אחד כבקשתך. את תוצאות החיפוש (שמות מאמרים ותקציר בן מספר משפטים) הם מחזירים במייל. על מנת לקבל גישה למאמר המלא היה עליי לפנות יום שלם, לנסוע לירושלים, לשלם דמי כניסה, לאתר את המידע בעזרת המחשבים שבמכון, לאסוף את המאמרים מהמדפים (המכון כורך בתיקיה עותק מצולם של מאמר ונותן לו מספר קוד) ולשלם מחיר מופקע עבור צילומם (האלטרנטיבה הייתה לשבת שם ולסכמם). מאוד לא מקוון, נכון? כוחו של האינטרנט הוא גם בחינמיות שלו - האפשרות למצוא כמעט הכול בחינם וכמה שיותר מידע בחינם. אני מבינה את הצורך במימון הפעילות או תשלום עבור זכויות יוצרים, אך בעידן בו רוב המידע ניתן ללא תמורה, ואתרים כגון אתרי חדשות מתפרנסים מפרסום בלבד לאחר שהבינו שגבייה של תשלום, ואפילו מועט, גורמת לבריחת הגולשים לאופציות חינמיות. זה מאכזב לשלם עבור מידע, שלא לדבר על חיפושו!
היה נוח הרבה יותר באם החיפוש במכון זה היה מתבצע עצמאית און-ליין ובחינם. עבור מידע בו מעוניינים אפשר לשלם און-ליין ולצפות בו לאחר התשלום (המכון יכול לסרוק את המאמרים וכך לחסוך את הקלדתם).

שלכם,
מיכל מעוז.

יום ראשון, 15 בנובמבר 2009

חיפוש בפורטל הורטיקאלי

החיפוש בפורטלים אינו חדש עבורי. חיפשתי בפורטל http://portal.macam.ac.il

מידע על מנהיגות שיכול לסייע לי בכתיבת הפרויקט במסגרת התואר השני.

ביצעתי חיפוש חופשי של המילה מנהיגות. הוצגו 47 פריטים, כולל מאמרים בהם המילה מופיעה בתקציר ולא בכותרת. עבור כל פריט שנמצא הציג הפורטל את שיוכו מבחינת מדור (הערכת הוראה, סביבות למידה, ניהול בחינוך...). נראה כי ניתן לשייך פריט מידע למדור אחד בלבד, ולכן חיפוש בתוך מדור ספציפי עלול לא למצוא פריטים ששויכו למדורים אחרים מבחינת הקשרם העיקרי, ולכך יש צורך להיות מודעים.

ביצעתי חיפוש גם לפי מפתח נושאים, שהינו כלי בעל ערך משום שהוא מאפשר תצוגה נוחה ואלפא-ביתית של הנושאים עפ"י צורת איותם המדויקת, מציג את כמות פריטי המידע בכל נושא ומאפשר גם פילוח מדויק יותר. המידע אותו אני מחפשת הופיע תחת הנושאים "מנהיגות", "מנהיגות בית ספר", ו"מנהלים". המאמר "מנהיגות חינוכית למניעת אלימות" מופיע בתוך מדור "סביבות למידה" ומשויך למילות המפתח הבאות: אלימות, בתי ספר, דפוסי התמודדות, כללי התנהגות, מדיניות בחינוך, מנהיגות בית ספר ותכניות פעולה מערכתיות.

חיפשתי את ערך "מנהיגות" גם בפורטל "הגורם האנושי", שגם בו פריטי המידע משויכים לקטגוריות. למשל "מנהיגות מעצבת: מבט פסיכולוגי" משויך לקטגורית "ספרים חדשים". המאמר "גייסו אנשים שחולקים על דעתכם" משויך לקטגורית "אנשים וארגונים". החיפוש המתקדם בפורטל זה מאפשר להגדיר תנאים לוגיים של AND / OR בין מחרוזות החיפוש השונות.

התרשמותי הכללית היא שפורטלים ורטיקאלים מאפשרים חיפוש ממוקד יותר, הודות לתהליך הסינון העיבוד שעובר המידע טרם הופעתו בפורטל. עם זאת חשוב להיות מודעים לכך ששיטת הקיטלוג עלולה לגרום למידע רלוונטי להיות מתויג תחת נושאים או קטגוריות שאינם בתחום המעניין אותנו, ולכן מומלץ לבצע בהם חיפוש באמצעות מילות מפתח.